למה אנו מבצעים בדיקות קשות לנורות האינפרא-אדום שלנו
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם שינויים דרסטיים בטמפרטורה, ואדים סמיכים שמנסים לפגוע בכל חלק במכשיר.
אנו לא פשוט שמים את הנורות בקופסה ומקווים לטוב. במקום זאת, אנו מעבירים כל סדרה של נורות דרך מחזור של חום ולחות. בעצם, אנו מנסים להרוס אותן לפני שהן מגיעות ללקוח.
המאבק נגד הלחות
רוב הנורות האלו משתמשות בנורות קוורץ בעלות גלים קצרים. הקוורץ מצוין להעברת חום, אך יש בעיה – המקום בו הזכוכית נפגשת עם האלקטרודות הוא החלק החלש. אם אפילו כמות קטנה של לחות חודרת לשם, החוטים של הנורה נהרסים – בדרך כלל תוך שעות ספורות. כדי למנוע זאת, אנו מכניסים את הנורות לחדרים עם לחות גבוהה, כדי לחקות שנים של שימוש באמבטיה. אנו מחפשים כל סימן של ערפול או נזק לחוטים. אם האטימה אינה מושלמת, הנורה לא יכולה לשמש.
חום, קור והשפעת הזעזועים התרמיים
יש גם את הבעיה של הלחץ התרמי. המכשירים האלו מייצרים הרבה חום בשטח קטן. דמיינו נורה שעוברת מטמפרטורה נמוכה מאוד ל-1000°C, בזמן שהיא נמצאת בחדר לח. הכל מתרחב ומתכווץ בקצבים שונים. זה גורם לשבירת הזכוכית או להרס האלקטרודות. לכן, אנו מעבירים את הנורות דרך מאות מחזורים של הדלקה/כיבוי בתנאי לחות. זו הדרך היחידה לוודא שהאלקטרודות לא יתקלקלו ושההספק של הנורה יישאר כמו שצריך.
מציאת הנקודה האידאלית
החלק הקשה הוא שאי אפשר פשוט להפוך את האטימה לחזקה מדי. אם האטימה חזקה מדי, הזכוכית עלולה להישבר ברגע שהנורה מתחממת. זו בעיה של איזון. אנו משקיעים הרבה זמן בבחירת סוג הקוורץ המתאים ושילוב החומרים הנכון לגודל הנורה. המטרה היא פשוטה: נורה שלא תתקלקל בפעם הראשונה שמישהו משתמש בה.
אנו ניתן לכם את נתוני MTBF (הזמן הממוצע בין כישלונות), כי בסופו של דבר, זה מסייע להוזיל את עלויות האחריות. אם הנורה לא יכולה לעמוד בבדיקות האלו, אין לה שום סיכוי להיות בבית של הלקוח.