כיצד למנוע קצרים בחיממים באינפרא-אדום ברמת IP65
קבלת דירוג IP65 בטבלת המפרטים של המוצר זו החלק הקל. אך לשמור על אותו דירוג כשהחיממה פועלת באמת? זו הבעיה האמיתית.
לדעתי, המארז של החיממה בדרך כלל מתפקד טוב. הבעיות האמיתיות נוצרות בנקודות שבהן החוטים נכנסים למארז. אם החיבורים האלו לא עמידים, לחות חודרת פנימה. אם החיבורים לא עמידים לחום, הבידוד נהרס.
למה החוטים נהרסים בדרך כלל?
הבעיה היא שרוב חומרי הבידוד הרגילים לא מסוגלים לעמוד בחימום וקירור המתמיד של רכיבי האינפרא-אדום. חומרי הבידוד הזולים מתכווצים ונשברים. כשנוצרת פער קטן, חמצן ולחות חודרים פנימה ופוגעים בחוטי הנחושת. זה יוצר תגובה שרשרת של חמצון. אנו מכנים זאת “פגיעה בבידוד”. בעצם, הבידוד נהרס והופך למסלול לזרימת חשמל במקומות שלא אמורים להיות שם. ואז – יש קצר חשמלי.
ההבדל בין חומרי בידוד איכותיים לחומרים זולים
רבים מהמוצרים הרגילים משתמשים בחומרי בידוד פשוטים כמו גומי או סיליקון זול. אלו לא עמידים בפני חימום בהספק גבוה. אנו, מצדנו, משתמשים בחומרי בידוד איכותיים שעמידים לחום גבוה, ובחומרים שיכולים להחזיק את החוטים במקומם, גם כשהחומרים מתרחבים ומתכווצים. המטרה היא למנוע את החדירה של לחות וחמצן פנימה.
החלק הקשה: איזון בין חום לעמידות בפני מים
אי אפשר פשוט למרוח חומר בידוד עבה על החיממה ולהסתפק בכך. הוספת חומר בידוד מגדילה את המסה התרמית בנקודות שבהן החוטים נכנסים למארז. אם נקודת החיבור נמצאת קרוב מדי לרכיב החימום, החומר הבידוד ייהרס, לא משנה כמה הוא יקר. כדי לפתור זאת, אנו ממקמים את נקודות החיבור במקומות אחרים, ומשתמשים בחומרי פייברגלס חזקים כדי להרחיק את החום מנקודות החיבור.
טיפ אחרון: בדקו את קוטר החוטים. אם החוטים דקים מדי, הם יייצרו חום משלהם. זה כמו להחזיק חיממה קטנה בתוך המארז, שתחמם את החומרים מבפנים. שמרו על מפרטים איכותיים, והחיממות שלכם יחזיקו מעמד.